יזמות בקיבוצים: ממרחב כפרי נאיבי למרחב עסקי פורה

ישראלים רבים עדיין תופשים את הקיבוצים כצורת התיישבות הנשענת על שיתופיות. מסיבה זו, רובם לא מעלים על דעתם שבשנת 2020 ישנה פעילות אינטנסיבית של מפעלים, מתקיים מסחר פורה, קמים עסקים ומתפתחת יזמות עסקית בקיבוצים. 

תושבי הקיבוצים שחיו בצורת חיים שיתופית, נאלצו בעקבות ההפרטה להסתגל למציאות חדשה -  מציאות שבה עליהם להיות עצמאיים ולדאוג לפרנסתם. לצד אלו שבחרו לעסוק כשכירים, ישנם אלו שבחרו ליזום ולהקים עסק בקיבוץ. 

בעבר (הלא כל כך רחוק), יזמים היו משקיעים את הידע, הזמן והכסף שלהם אך ורק ביזמויות בערים. כיום לעומת זאת, קיימת יזמות בקיבוצים בעלת תשתית ליזמות מניבה ורווחית ונוכחת בהם תחרות עסקית בריאה. היזמות חיונית לקיבוצים, וברגע בו רעיונות עוברים מהדף אל הפועל, ישנם מעגלים רבים שיוצאים נשכרים:

  • היזמים – יכולים להיות חברי קיבוץ אך גם יזמים חיצוניים. כך או כך, המוטיבציה ליזמות העסקית היא להקים עסק ולהרוויח. מעבר לכך, עידוד היזמות בקיבוצים מאפשר לאנשים ללכת אחר ליבם ולהגשים את עצמם! 

  • תושבי הקיבוץ – הקמה של עסק חדש בקיבוץ מייצרת עוד מקומות עבודה.

  • הקיבוץ – נהנה מהכנסה נוספת בדמות דמי שכירות מבעלי העסקים.

  • מבקרים – אם בעבר ישראלים לא מצאו סיבה טובה לבקר בקיבוצים, הרי שכעת יש להם יותר מסיבה אחת! העסקים שבקיבוצים – מקונדיטוריות, דרך חנויות תכשיטים ועד בתי אירוח, מושכים מבקרים המעוניינים לבלות ולנפוש במרחב הכפרי. 

הקיבוצים מעודדים את היזמות העסקית!

התפישה כי "חלומות גדולים אפשר להגשים רק בעיר הגדולה", היא תפישה מוטעית. עם זאת, ישנם המון חברי קיבוץ שמעידים בכנות כי אינם יודעים איך להתחיל, על איזה מסלול לצעוד ומה עליהם לעשות בכדי לכבוש את מטרותיהם.  חשוב להבין כי אותם חברי קיבוץ שרוצים לקחת חלק ביזמות עסקית בקיבוצים, מגיעים לרוב לתהליך עם דבר אחד – חלום קטן בלב. רובם חסר ידע (ובעיקר חסר ניסיון) בכל הקשור להקמה וניהול של עסקים. לכן, הקיבוצים בעצמם מציעים הדרכות וסדנאות המעשירות את המתעניינים בידע הרלוונטי. לדוגמא:

  • הגדרת מטרות ברורות 

  • מידת התאמת היזמות לנוף הקיבוצי/למרחב הכפרי

  • איך לממן יזמות עסקית, תוך שיקוף הסיכונים 

  • סוגיית רישוי העסקים והאישורים הנדרשים ועוד...

הקיבוצים חולקים ידע רב עם היזמים / מתעניינים במטרה לעודד יזמות בקיבוצים. בנוסף, חשוב להבין כי הקיבוצים גם נוקטים בגישה אקטיבית שמטרתה להעצים ולקדם את העסקים שנפתחים:

  • פרסום, יח"צ ושיווק של העסקים בקיבוץ, במטרה לעודד מבקרים שיגיעו לאכול ארוחת בוקר בבית הקפה, להתחדש בפריט לבוש מהבוטיק החדש או לבלות סופשבוע בבית אירוח.

  • מפגשי נטוורקינג המעודדים שיתופי פעולה בין עסקים. לדוגמא: שת"פ בדמות ברטר בין מכון קוסמטיקה ובין מספרה.

  • הפקות אירועים בשטחי הקיבוץ שיעודדו הגעת מבקרים. לדוגמא: פסטיבל זמר בקיבוץ. המבקרים שיגיעו לא ייהנו רק מהפסטיבל אלא גם יבקרו, יחשפו ואולי גם ישאירו את כספם בבתי עסק נוספים בקיבוץ.